מה משותף למספרים :155, 210, 3 ו- 630 ?

 

רק כדי להקל עליכם, ולא לשרוף תאים אפורים מיותרים, אחרי הכל אנחנו בעניין של ניהול אנרגיה נכון- זה לא שייך לגימטריה.

אז הנה רמז ראשון : נסו לחבר 210+155 תראו אם יוצא לכם מספר מוכר משהו ?

והנה עוד פרט מידע חשוב: זו הנוסחה שמרבית המיליונרים, מרבית האנשים שבנו את עצמם מאפס, אימצו בשלב כזה או אחר בדרך למעלה, והם מחזיקים בה לכל אורך הדרך (לעיתים עם שינויים קלים בלבד בהמשך).

 

אז בואו נפרק את זה מהסוף להתחלה :

630 זו התוצאה הסופית : מספר הנושאים (המשימות אם תרצו)  אולי יעדים- שתוכלו לצפות מעצמכם לטפל בשנה אחת תמימה. שנה שלמה .  לא יותר, ואפשר גם פחות.

אז מה זה ה- 3 ?
זה די פשוט : שלושה נושאים ביום.  גם כאן : לא יותר !!

 

אתם אולי רגילים לטפל ברשימת משימות שלא ניגמרת (To-Do List), לעבוד בכל מיני טכניקות כדי להציף עוד ועוד משימות במהלך היום , למיין אותן לפי סדרי עדיפויות…
אבל אתם בוודאי יודעים שהמציאות תופחת על פניכם בכל יום מחדש :
מרביתכם לא מספיקים אפילו מחצית מהמשימות של אותו יום.
(הערה : רוב הטכניקות שאתם מפעילים כיום עוזרות לכם לשפר אולי 20% , התשובה לא נמצאת בטכניקות השונות ל ניהול זמן טוב יותר, לכאורה).

 

אבל הנה הסיפור העצוב בכל העניין :

סיפור עצוב  1: גם אם ביצעתם חלק מהמשימות או היעדים שלכם באותו יום, אפילו הספקתם הרבה, בדיקה פשוטה מראה שרוב האנשים לא מקדמים באמת את הנושאים החשובים ברשימה.  את הדחופים, הבוערים, הקלים, ה"נעימים" הכייפיים- את כל אלו כן-  אבל לרוב לא את מה שבאמת חשוב. את מה שיקח אותכם לשלב הבא אליו אתם באמת שואפים (לרוב זה נשאר רק חלום..) להגיע !!

סיפור עצוב 2 : כל האמור בסיפור עצוב 1, לא מפריע לרובנו לחזור ולעשות את אותו הדבר גם ביום הבא וגם ביום שאחריו. טוב אז אולי לך לא. אולי אצלך זה אחרת, אבל אצל מרבית האנשים זה ממש כך. יום אחרי יום אחרי יום.

ממש הרגל.  אבל הרגל שלא מקדם אותנו.
על הרגלים אני כותב במאמרים אחרים אז לא נרחיב כאן.

 

בחזרה למספרים.

אם הצלחתם לקבל מושג לגבי הרמז הראשון, אז קיבלתם את המספר 365 –  מספר הימים בשנה שלנו. השנה כשלעצמה פחות חשובה כאן, חשוב יותר איך אנחנו מחלקים אותה. איך אנחנו מתכננים אותה, מה אנחנו עושים בה בפעול.

 

אז הנה החתיכה האחרונה בפאזל של המספרים :

אנשים מצליחים, ומתוכננים שואפים לעבוד על פי הנוסחה הבאה-
(אני מקווה שאתם קוראים את זה בישיבה, שלא תיפלו ) :

 

210 ימי עבודה בשנה.  155 ימי חופשה בשנה.

 

ואם נשלים את התמונה ונחבר הכל ביחד : אתם רוצים לקחת 155 ימי חופש בשנה, בהם אתם מתנתקים לחלוטין מהעבודה, נחים, לומדים, משקיעים בעצמכם, מפנים מקום ויוצרים תנאים ליצירתיות ועוד… (ארחיב על כך בהמשך).

ואתם רוצים לעבוד רק 210 יום בשנה, ובמהלך הימים האלו, להתמקד, כל יום רק בשלושה (!) נושאים שאתם רוצים לקדם, לתת להם מענה.  שלושה, לא יותר !!

 

210 ימי עבודה, 3 נושאים ביום, זה נותן לנו 630 נושאים בשנה.

קחו רגע זמן להרהר במספרים האלו…

מצד אחד, אני מניח שנראה לכם ש 3 נושאים ביום, זה ממש כלום, איך אפשר לעבוד ככה בכלל ?

אבל מה עם 630 נושאים לקידום, פיתוח, יצירה, בניה (ועוד כמה פעלים ) בשנה ?  זה כבר נראה לא רע, תודו !

 

אז מה קורה לנו כאן ?

יש כאן הרבה עקרונות ותכונות אנושיות שמתכנסות להן ביחד, אני אצביע על החשובים שבהם :

 

1. אנחנו נוטים לעשות הערכת-יתר, לגבי מה שאנחנו מסוגלים לבצע ביום נתון. אנחנו מעמיסים על הצלחת (בחיים כמו במציאות… תזכרו בארוחת הבוקר בבית מלון בפעם האחרונה שהייתם..) בעיניים גדולות, מבלי להכיר במגבלות האנושיות שלנו לטפל, "לאכול" את כל מה שלקחנו על עצמנו.

 

2. זה מחמיר לאור העובדה שרובנו  מודעים, רק מעט מאוד לכמות האנרגיה המזערית, העומדת לרשותנו, לטובת טיפול בדברים השונים במהלך היום.  רובנו הגדול יתנהל מיום ליום, ע"פ אותן רמות ביצוע, עם אותם הספקים, גם אם נראה לנו שזה לא כך : אנחנו חושבים, אומרים ועושים כל יום, פחות או יותר את אותם דברים שחשבנו, אמרנו או עשינו אתמול,  גם אם זה נראה לנו שזה לא כך, וגם אם זה במילים קצת שונות- אבל בגדול זה לא משתנה.

למה ?  כי יש לנו הרגלים, וההרגלים הם  מה שמנהל אותנו.
חלקם הרגלים טובים (חיוביים), שמשרתים אותנו-
אבל רובם, הרגלים שליליים, שאנחנו פועלים לפיהם, כל יום, כמו מכונות והם לא משרתים אותנו בדרך שהיינו רוצים לצעוד בה.

 

3. אנחנו נוטים לעשות הערכת חסר – לגבי מה שניתן להספיק בשנה אחת. כשזו האחרונה מתוכננת נכון, ולוקחת בחשבון את הצרכים האמיתיים של ניהול אנרגיה שלנו : 155 יום חופשה !! זה צורך אמיתי. זה לא לוקסוס. זה לא שיגעון. זה מתכון בדוק להצלחה.  210 יום עבודה. 630 נושאים לקידום ויצירה בשנה.

תתחילו לרשום את רשימת ה 630 שלכם ותגלו שזה הרבה יותר ממה שאתם עושים בפועל היום (עוד רגע, תסיימו לקרוא ואז אני אתן לכם כמה הנחיות איך לעשות את זה).

 

4. הנה משהו שמסכם את הסעיפים הקודמים: שנה שלמה זהו משך זמן שקשה לנו לעכל, ולראות מראש מה נעשה בו. אלא אם נעשה תהליך תיכנון וחשיבה מסודרים.

יום עבודה אחד, הוא יחידת הזמן שאנחנו הכי רגילים לחיות אותה. קמים בבוקר, חיים את היום, הולכים לישון. הנטייה היא לנהל את הימים, שלנו, להתייחס אליהם כיחידת העבודה, העיסוק שלנו, מבלי למשל, לראות את השבוע, שממנו מורכבים הימים. ועל היום הזה אנחנו מעמיסים, כל יום מחדש, את כל יהבנו, את כל תשוקותנו להשיג ולהספיק בעולם הזה.

אבל דווקא ליום, ליחידת הזמן שכל-כך טבועה בנו  יש כל כך הרבה "אוייבים" בעולם המודרני בו אנחנו חיים (היממה היא המחזור הכי גדול שמתקיים בחיים שלנו, אשר נוגע לניהול האנרגיה האישית שלנו- מחזור הערות והשינה) :

 

הנה רשימה חלקית

  • הפרעות והסחות = פגיעה ברמת המיקוד שלנו, ורצף הפעולות להשגת היעדים היומיים שלנו.
  • חוסר שעות שינה = חוסר אנרגיה כללי, ירידה באנרגיה המנטאלית.
  • תזונה לקוייה = עליות וירידות ברמת האנרגיה הפיסית שלנו.
  • עומס במידע ואפשרויות זמינות בכל רגע = קושי לבחור ולהתמקד

ועוד סוגיות שקצרה היריעה כאן מלהרחיב בהן.

ולכן כל כך חשוב לנו לתכנן ולהתמקד ב 3 נושאים מרכזיים שנרצה לשים על הצלחת שלנו בכל יום. 3 ולא יותר. וליצור את כל התנאים שדרושים לנו, כבני אדם, להצליח ולטפל בהם בדרך הטובה והיעילה ביותר.

 

ומה עם ה 155 ימי חופשה בשנה ?

תתחילו לשחק קצת עם המספר הזה :

אפשרות אחת היא להתחיל ולהוריד את כל השבתות : 52 שבתות. יש הרבה שכל במנהג היהודי, שבת יום מנוחה ! נשארנו עם עוד 103 ימים . זה יותר מ 3 חודשים של חופש !

מה דעתכם על שבוע חופש כל 3 חודשים, כל ריבעון ? שבוע שלם שאתם לא בעבודה, מתנתקים מהכל, ומייעדים אותו למטרה שהגדרתם מראש :

  • זה יכול להיות ללמוד מיומנות חדשה,תחביב, תחום שלם חדש.
  •  זה יכול להיות זמן לכתיבה : אולי אתם רוצים להתחיל לכתוב ספר בתחום שאתם טובים ושולטים בו. אולי יש לכם איזה סיפור שאתם רוצים להוציא לאור ?
  • זה יכול להיות זמן לזוגיות – משהו שהוא מעבר לחופש, הקדשת זמן לאדם שחשוב לכם, ילד, בן משפחה. החיים חולפים ואתם לא מגיעים אליו, אליה.

מה שזה לא יהיה, המפתח הוא שזה צריך למלא אותכם, לטעון מצברים. ובהחלט זה לא חייב להיות החופשה הקלאסית באיזה בית מלון, על חוף ים…

עכשיו יש לנו עוד 80 יום חופשיים- אני בטוח שעכשיו כשאתם יושבים וחושבים על כמות הימים הזו, אתם תוהים איך "מבזבזים" עוד 80 יום ?
אנחנו כ"כ רגילים כל הזמן להיות בעשייה עד שכבר נותנים לנו זמן פנוי, אנחנו לא יודעים מה לעשות איתו….

אז זה הזמן ל 30-45 יום של חופש אמיתי, כמו בסרטים.
לקחת את המשפחה, את בן הזוג, לקחת את עצמנו ולתכנן חודש ויותר, לעשות הכרות עם פינה בעולם שלא הכרנו עד היום, או שאנחנו רוצים לחזור אליה !

אני רוצה  לעצור עם התהליך הזה שאני עושה לכם פה את העבודה. אני מניח שאתם מתחילים להבין את הרעיון…

אגב, אם עדיין לא ראית את זה, 
אז בתאריך 20.3.2016 אני עורך הרצאה בעניין חוק פרטו וזה מתקשר גם לנושאים שאני מדבר עליהם כאן בפוסט הזה.  כל הפרטים על ההרצאה הקרובה כאן. 
אשמח לפגוש אותך שם!!

ובחזרה לענייננו....

 

ככל שתהרהרו במודל הזה יותר כך יתחדדו לכם שתי הצדדים של המשוואה :

1. מהם 3 הנושאים שאני רוצה לקדם בכל יום מ-210 הימים שאני הולך לעבוד השנה. מהיא רשימת ה 630 שלכם ?

2. מהם הדברים המשמעותיים שאני רוצה לפתח בהמהלך השנה הזו, באמצעות הימים של היציאה מהשיגרה, משבוע ניתוק מוחלט מהעבודה ומהתמסרות לתחום או מיומנות שאני רוצה לפתח כבר שנים ועד היום זה לא קרה… ?

בשני הצדדים נידרשת חשיבה והתחלת פעולה של רישום ותיכנון- מה אני רוצה להכניס לכל אחד מהצדדים. גם אם תשיגו רק 20% מן העיקרון של השיטה הזו, החיים שלכם ישתנו ללא הכר !!

 

אז הנה הצעות ליישום :

פיתחו לכם קובץ במחשב, או רשימה במחברת של 630 הנושאים שאתם רוצים לטפל בהם השנה. מדובר ברשימה מתעדכנת, שכאשר תעשו מיקוד פנימה (Zoom In) לרמת היום והשבוע, תגלו שיש לכם הרבה מה לרשום בה. אבל זה השלב הרגיש : צרו לכם בנק שהולך וגדל, לכיוון ה 630. תעדכנו אותו מידי פעם בהתאם ליעדים הגדולים שלכם, אבל חשוב מכל : עמדו בפיתוי לשבץ רק 3 נושאים ליום, ולא יותר.

בהמשך אני ממליץ לפרק כל נושא כזה לפעולות, ולהקדיש לו חשיבה, מה נידרש כדי לקדם ולסיים אתו ביום נתון.

 

ועכשיו גשו לחלק השני של המשוואה :
מהם הדברים בתחומים השונים של החיים, שאינם קשורים בהכרח ישירות לעבודה שלכם, שאתם רוצים לקדם ולפתח השנה?
מילת המפתח בחלק הזה היא יצירתיות. יותר ימים פנויים משגרת היום יום = יותר יצירתיות.
יותר יצירתיות מובילה לרעיונות חדשים, להגעה למקומות שעוד לא הייתם (גם בחשיבה שלכם וגם במקומות פיסיים)
ואלו ביחד, יותר מכל דבר אחר יכולים לברוא לכם מציאות חדשה, הרבה מעבר למה שדימיינתם עד כה!

 

העיקרון שעומד מאחורי הגישה הזו, היא שמרבית הרעיונות הטובים שלנו, והיצירתיים, לא קרו ליד שולחן העבודה, מול מחשב, בשיגרת היום יום.  זה קרה כשזזנו רגע הצידה, יצאנו לעשות ספורט, היינו באיזו חופשה וקראנו איזה ספר, אולי במקלחת אולי במקום פתוח בטבע, אולי כשהקדשנו זמן לאחד הילדים שלנו ושמענו ולמדנו ממנו כמה דברים מיוחדים…

 

ועוד דבר : המוח החושב שלכם, מטריד אותכם לאורך כל קריאת המאמר הזה, בשאלה : איך ?
איך לכל הרוחות הוא חושב שאני יכול או יכולה, לעזוב את העבודה שלי לשבוע שלם ? ועוד כל ריבעון ?
איך אני אתפרנס, אם שליש מהזמן אני מתכנן או מתכננת לא להיות ב "עבודה" ?  והרשימה עוד ארוכה. יש הרבה איך.

 

התשובה שלי אליכם, ואליכן, היא שהאיך יתגלה לכם.
הפתרונות יתגלו ויעלו בדרכים שלא חשבתם או דמיינתם מראש.  אבל יש כאן קא'צ !
זה דורש קודם שתתחילו (אל תנסו לסיים, רק תתחילו) את רשימת ה 630 שלכם ואת רשימת התכנון ל 155 הימים ה"אחרים " שלכם.

תתחילו. תרשמו. תהגו בהן קצת.  תשחררו, תשימו בצד לזמן מה. ותחזרו ותרשמו עוד כמה דברים.

האיך יתגלה לכם ויפתיע אותכם בכל פעם מחדש !

אז קדימה לעשייה
(או לחופשה…)
ואל תשכחו להשאיר כאן למטה את התגובה שלכם, או תובנה שיש לכם מהמאמר… אני מחכה לה!

גל